#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קז. 1 תחלי שבין הכיתנא האם יש בהם משום גזל?	אין בהן משום גזל (שמזיקים הכיתנא וניחא לבעה&quot;ב שיקחו אותם), עומדות על גבולין יש בהן משום גזל. ואם הוקשו לזרע אפילו דבי כיתנא נמי יש בהם משום גזל, משום שמה שכבר הפסיד, הפסיד.	בבא מציעא קז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קז. 2 אילן העומד במיצר (לרש&quot;י סמוך למיצר ולתוס' על המיצר עצמו) למי שייך הפירות, ומה הדין בממלא כל הגבולים?	"רב אומר הנוטה (השורשים) לכאן, לכאן, והנוטה לכאן, לכאן. וכן נהוג בני מצרא. ושמואל אומר חולקים.<p dir=""rtl"">מודה רב בממלא כל הגבולים ואף שהפירות בצד אחד, דא&quot;ל מה ראיתה לחלוק כך נחלוק כך.</p>"	בבא מציעא קז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קז. 3 האם כדאי לקנות קרקע סמוך לעיר ומדוע?<p dir=""rtl"">וכיצד נדרש הפסוק &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot;</p>"	"רב יהודה אמר שלא כדאי, שרב אמר שאסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקומתיה משום עין הרע, ולכן סמוך לעיר אנשים רואים. אבל אם שם גדר שלא יראו אדרבא זה עדיף.<p dir=""rtl"">רב דורש בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר שיהיה ביתך סמוך לבהכ&quot;נ. וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה שיהיו נכסיך קרובים לעיר. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ שלא תמצא אשתך נדה בשעה שאתה בא מהדרך. וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ שיהיו צאצאי מעיך כמותך. ור' יוחנן דורש בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר שיהיה בית הכסא סמוך לשולחנך, אבל בית הכנסת לא כדי שיהיה שכר פסיעות. וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה שיהו נכסיך משולשין שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ שתהיה יציאתך מהעולם כביאתך בלא חטא.</p>"	בבא מציעא קז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קז: 1 &quot;וְהֵסִיר י-ה-ו-ה מִמְּךָ כָּל חֹלִי&quot; מה הוא החלי (5)?	"רב אומר זו עין הרע {שסובר שתשעים ותשעה מתים בעין רעה}.<p dir=""rtl"">שמואל אומר זו רוח {שסובר שכולם מתים ברוח}.</p><p dir=""rtl"">ר' חנינא אמר זו צינה {שאומר הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים}.</p><p dir=""rtl"">ר' יוסי בר חנינא אומר זו צואה {דאמר מר צואת האוזן והחוטם מיעוטן יפה ורובן קשה}.</p><p dir=""rtl"">ר' אלעזר אומר זו מרה, וכן תניא. והטעם שנקראת מחלה שמחלה כל גופו של אדם, ד&quot;א ששמונים ושלוש מחלות (גימטריא מחלה) תלוים במרה [וכולן פת שחרית במלח וקיתון מים, מעבירים אותם].</p>"	בבא מציעא קז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קז: 2 י&quot;ג דברים נאמרו בפת שחרית (ויש מוסיפים עוד ב'). אלו הם?	"מצלת מן החמה, ומן הצנה, [לרבא בר מרי דכתיב &quot;לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש&quot; ולרבא מדכתיב &quot;ועבדתם את ה' אלוקך' זו ק&quot;ש ותפילה 'וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך&quot;]<p dir=""rtl"">ומן הזיקין, ומן המזיקין,</p><p dir=""rtl"">ומחכימת פתי, וזוכה בדין, ללמוד תורה, וללמד, ודבריו נשמעין, ותלמודו מתקיים בידו,</p><p dir=""rtl"">ואין בשרו מעלה הבל, ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת, והורגת כינה שבבני מעים, וי''א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה.</p>"	בבא מציעא קז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קז: 4 בשפת הנהר כמה שטח קוצצים את האילנות ומדוע?<p dir=""rtl"">ומתי אין צריכים לקצוץ?</p>"	"כדי שיוכלו למשוך את החבלים קוצצים כדי שיהיה להם מקום למשוך החבלים בשני צידי הנהר.<p dir=""rtl"">אם יש אחד שודאי לא יקצוץ אין טעם שאחרים יקצצו, שהרי בין כך אינם יכולים לעבור עם החבלים.</p>"	בבא מציעא קז:		
